שדה במשמר דוד
שביל בשדות משמר דוד
יש מקומות שהיופי שלהם אינו נובע מדרמה גדולה, אלא מהשקט שהם מעניקים. בציור זה ביקשתי ללכוד רגע פשוט ועמוק משדות משמר דוד – שביל עפר בהיר המתפתל בין שדות הזהב, תחת שמיים פתוחים ורחבים. זהו נוף ישראלי מוכר ואהוב, כזה שמזמין לעצור לרגע, לנשום עמוק ולהרגיש את קצב הטבע.
הציור צוייר מצילום בשל המצב הבטחוני שהיה. מתוך געגוע לציור בנוף פיזית, מתוך התבוננות. יצאתי למקומות שאני אוהבת את המרווח בהם- לכמה דקות קצרות לאסוף לי רגעים בזמן במצלמה וחזרתי לצייר אותם בסטודיו.
שכבות צבע המים העדינות יוצרות אווירה רכה ומלאת אור. הגוונים החמים של השדות משתלבים עם הכחולים העדינים של השמיים ויוצרים תחושת מרחב, חופש ושלווה. השביל המוביל אל האופק מזמין את הצופה לצאת למסע קטן של מחשבה, זיכרון ודמיון.
הציור נולד מתוך אהבתי לנופי הארץ ומתוך געגוע אליהם. הברכה ששזורה בציור היא ברכה של יצירת מציאות, מתוך ערגה ורצון כך הרגשתי שאני מטיילת שוב בשדה- בין אם ברגע שצילמתי ובין אם ברגע אחר שהייתי וציירתי פיזית במקום ולבין הרגע שבו צוייר הזה ממש.
יצירה זו תוסיף לכל חלל תחושת רוגע, אור ומרחב פתוח. היא מתאימה במיוחד לאוהבי טבע, נופי ארץ ישראל ועיצוב המבקש להכניס הביתה נגיעה של שלווה כפרית ונוף מקומי אהוב.
